איזון גוף-נפש

איזון גוף נפש בהיבט נשמתי הוא תחום ידע שהתפתח מעבודה של Caracter Analysis של ד"ר וילהלם רייך, תלמידו של זיגמונד פרויד, הרופא והחוקר הראשון אשר התחיל לגשר בין פסיכו-פתולוגיה רגשית למבנה גופני ושפיתח צורת עבודה במגע ישיר לכיווצים הכרוניים של השרירים בשביל לפתוח חסימות פיזיולוגיות, רגשיות, אנרגטיות ומנטאליות. ממנו יצאו כל הזרמים החדשים של פסיכותרפיה גופנית.

גרדה בויסן הייתה פסיכולוגית ופיזיותרפיסטית שגם עברה תהליך טיפולי עם תלמידו של רייך בנורבגיה ופיתחה צורת עבודה רכה, עם הגוף, לפתיחת חסימות פסיכו-פיזיות .

רייך עבד בשיטה ש"שוברת" את השריון ההגנתי של השרירים המכווצים בצורה כרונית, שתפקידם הוא לסגור את הטראומות וע"י הכיווץ השרירי, הזיכרון נשאר בתת מודע. בזה שאנו פותחים את הכיווץ הכרוני, הזיכרונות המודחקים עולים לתודעה ואז אפשר לעבוד איתם.

לעומתו, גרדה בויסן חשבה שאפשר "להמיס" את השריון בצורה רכה. שלא צריך לשבור אותו אלא שדווקא בגישה של מגע רך, השריון נמס. בויסן גם עבדה עם השריון של האיברים הפנימיים שאותי מאוד הקסים בגלל עברי הרפואי וכך החלטתי לנסוע ללמוד אתה במשך שלוש שנים בבית ספרה בלונדון. שם גם למדתי על הקונספט של גרדה בשם ה"פסיכו-פריסתאלסיס": פריסתאלסיס זוהי תנועת המעיים של עיכול האוכל. הפסיכו-פריסתאלסיס זו תנועת המעיים המעכלות חומר רגשי. כל מה שנשאר בתוך הגוף ולא עובד כאשר לא סיימנו ביטוי והשלמה עם כל רגש כלשהו, ניתן לעכלו בעבודה זו.

מי שבזמנו הביא את העבודה של רייך לארץ היה רפי רוזן, אפשר לומר שכל מי שהתפתח בארץ בתקופה זו , למד את השיטה ממנו, כולל אותי. באמצע שנות ה-70 התחלתי ללמוד עם רפי וזה היה הבסיס ללימודי גוף-נפש שלי, המשכתי לחקור את הנושא בכל אמצעי שהיה נגיש לי בארץ- תנועה יצירתית, פלדנקרייז, יוגה, טאי צ'י, טיפול בתנועה, פסיכודרמה, גשטאלט ועוד. חקרתי בהמון תרבויות שונות כיצד תנועה, מגע ואנרגיה שימשו כאלמנט לריפוי.

בשנים שלימדתי איזון גוף-נפש ופסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן, היה תלמיד חכם ששאל: "את מלמדת אותנו את הדברים שאת למדת (רייך, לבן, בויסן) אבל כשאת מדגימה עבודה במרכז הכיתה, את עושה משהו אחר. מה קרה פה בטיפול שאינו רק מה שאת לימדת אותנו, פה קורה עוד משהו, מה זה בעצם?"

ואז יכולתי להגדיר את ההיבט הנשמתי שמתבטא באיחוד הנשמתי בין המטפל למטופל בצורה שמטופל יכול לחוש מנעד רחב יותר מאישיותו, המבוססת על אמונות בסיסיות שהוחלטו בזמני טראומה בילדות. במקום זה כולנו מאוד מוגבלים. כשמתקיים החיבור הנשמתי, אין לנו את המגבלות האלה והמשפטים הנעולים בתוך הגוף שלנו שאף פעם לא יכלו להגיד את עצמם מהתחלה עד הסוף בגלל מגבלות האישיות, מקבלים מרחב הרבה יותר גדול, במקום בו אין שיפוטיות ואז, החצי משפט שהסתובב כמו תקליט שרוט שחוזר על עצמו, מקבל את ה"אוקי" של הנשמה- "מותר לדבר על זה", ואז הבנאדם מסוגל לשמוע את עצמו בצורה יותר רחבה ולחוות את עצמו בשלמות, עם נוכחות מלאה, מעבר לקונפליקטים הפנימיים.

איזון גוף נפש בהיבט נשמתי, שמבוסס על הקשר הזה, יחד עם כל הטכניקות והשיטות של עבודת גוף-נפש, מביא את העבודה הכוללת לרובד נשמתי ורוחני.

תנועה וקשב

תנועה וקשב היא עבודה שפיתחתי מתוך טיפול בתנועה.
בדרך כלל, אנחנו משתמשים בגוף שלנו כשאנחנו אומרים לו מה לעשות . זה קורה כשאנו מתעמלים בסוגי אימון גופני, רוקדים או אפילו מטאטאים את הבית- כלומר, כל פעילות פיזית שאנו עושים, אנו אומרים לגוף מה לעשות.

בתנועה וקשב אנחנו פותחים מרחב של לגלות אותנו דרך תנועה שבאה מבפנים החוצה, שם חוכמת הגוף והנשמה מספרות לנו מה אנחנו מרגישים בעצם. כידוע, בגוף שלנו טמון התת –מודע. בעזרת מגע אנו מאירים את מה שהיה מוסתר והתנועה מאפשרת לנו את אותו גילוי, רק שכאן איננו זקוקים להתערבות חיצונית של אדם אחר.

גילוי זה הוא מתנה. לגלות את עצמנו דרך ראייה של איך הנשמה מניעה אותנו כשאנחנו נמצאים במרחב של התבוננות, הקשבה, ללא שיפוטיות וציפייה. אז הגוף יכול להביע דברים שלא ידענו שהם שם. בעצם זהו תהליך המתהווה כל הזמן.

התנועה תמיד קוראת בהווה, המעצים את נוכחותנו רגע –רגע. כשבראש אנו בדרך כלל או בעיסוק עם מה שקרה בעבר ודואגים לעתיד- לאיזה כיוון לפנות, פתאום הגוף, כאשר הוא מתנועע- הדבר מתרחש בהווה ומתוך הוויה זו אנחנו מתחברים להמון רבדים בלתי ידועים לנו.

מהמרחב התנועתי אנחנו הולכים ישר לכתיבה בשירה שמחברת בין שתי אונות המוח. היא "תופרת" את החוויות הבלתי מילוליות האלה לעולם המודע והמילולי- (קונספטואלי) כאשר אני יכולה לגשר על המקומות השונים בי וגם מאפשרת קשר יותר מובן בין העולם הפנימי שלי לזה של האחר.

אחת מההתמחויות של תנועה וקשב היא הגשר והקשר בין תנועה ופיוט והקשר בין הלא-מילולי למילולי. יש לכך כמה כוונות:
1. הקשר בין המקומות השונים שבי.
2. הקשר עם העולם, האחר.
3. להבין ולהשתמש בחומר הנגלה לאחרונה לשינויים ספציפיים שכבר היום אני יכולה להיתרם מהם.

לסיכום, אני רוצה לחלוק אתכם את הגילוי האדיר של חוכמת הגוף וכשהנשמה מתגלה אלינו דרך מגע ותנועה. התהליך הזה, יכול להעשיר אותנו בהרבה ונותן לנו את האפשרות להרגיש יותר מציאותיים, יותר קיימים ושאנחנו הרבה מעבר לדפוסים המוכרים המניעים אותנו ביום-יום שגם אותנו משעממים. האפשרות של איחוד ואותנטיות וחיבור עם הפנימיות שלנו פותחת צוהר לקשר הרבה יותר עמוק עם הזולת והעולם. ואת כל זה אפשר ללמוד וליישם.

אני אסירת תודה על האפשרות לחלוק את זה אתכם.

ויקי לפלמן D.M.T
מנהלת מרכז אלמה 
מטפלת בתנועה ומורה בכירה לאיזון גוף נפש